אוכלוסיית העולם, לפי ויקיפדיה, מונה 7.17 מיליארד בני אדם. מתוכם, 50.4% הם גברים, 3,610,368,000 איש. זה גם מספר הצופים במונדיאל, משחקי גביע העולם בכדורגל, פחות אחד. עבדכם הנאמן.
לא נעים להודות, אבל המשחק הזה, כדורגל, משעמם אותי למוות. לא מסוגל לשבת 90 דקות (בלי הארכות וזמן פציעות) ולצפות בעשרים בחורים שרצים הלוך וחזור על משטח דשא גדול, בועטים מידי פעם בכדור עור קטן מלא באויר ובשאר הזמן בועטים זה לזה ברגליים, מנסים להכניס את הכדור לשער שמידותיו 7.5 מ' אורך על 2.5 גובה – יותר גדול מהסלון שלי – ומחמיצים ממטר.
7.5 על 2.5 והחמיץ ממטר…
התיאור שאני הכי מזדהה איתו למשחק כדורגל נכתב, כמדומני, על ידי אפרים קישון. הוא סיפר על תושב אפריקה, שמגיע לביקור באנגליה ומספר לחבריו על המשחק המיוחד: "ביום ראשון בבוקר מתאספים על מגרש דשא גדול 22 בחורים בלבוש צבעוני, ואחד בלבוש שחור. השחור מכניס משרוקית לפיו, שורק, ומתחיל לרדת גשם". זה באנגליה, מולדת הכדורגל. אצלנו אפילו זה לא קורה, אין גשם ומפלס הכינרת יורד משנה לשנה.
מידי פעם אני צופה בתקציר. שתי דקות מרוכזות, רק גולים. לעיתים יש גולים נאים למדי, תוצאה של יכולת מיוחדת של כוכבים. לרוב מדובר בפלונטר מרובה שחקנים, אחד בר מזל מצליח לבעוט לשער ולא מעל המסגרת (שאת מידותיה הפנומנליות כבר תיארתי). או בשוער שלומיאל, שקופץ לפינה הלא נכונה, או בשופט עיוור, שפוסק פנדל בלי שום סיבה (לדעת הפרשנים והטוקבקיסטים, הקוראים לזה "שיפוט ביתי").
כמה מילים על הפרשנים. בדרך כלל מדובר בשחקני עבר, שיושבים באולפן ממוזג ולא סותמים את הפה. הם הובילו את הנבחרת שלנו להישגים גדולים, לאין סוף אליפויות ולכן יש להם 100% כישורים לייעץ לשחקנים ולמאמן: "היה צריך למסור", "למה הוא מוסר, היה צריך לבעוט", "תפתח את העיניים, אתה לא רואה שיצחקי פנוי?" "למה הוא מחליף את בדש, הוא היה מצויין", למה הוא לא מחליף את בדש, הוא רק מזיק" וכיו"ב הצעות מעולות, שלמרבה הפלא השחקנים וגם המאמנים מתעלמים מהן. "איזה מסירה יפה" קובע הפרשן התורן, ושוכח שגם אנחנו ראינו יחד איתו. היופי הוא בעיני המתבונן.
השחקנים. רבות נכתב לאחרונה על משכורת העתק של הרופאים. יש המשתכרים 100,000 ש"ח לחודש, ויש כמה שמשתכרים חצי מיליון!. מה הם כבר עושים? יושבים במרפאה ורואים חולים? עומדים בחדר ניתוח ממוזג ומנתחים? על מה הכסף? שחקני הכדורגל מרויחים כל שקל בזעת אפם. לרוץ בחמסין על מגרש שארכו יותר ממאה מטר, לחטוף בעיטות כואבות משחקני היריב, עלבונות מהקהל (במיוחד אם אתה ערבי… או מוסלמי… או סתם מוצלח) ולהיזרק כל סוף שבוע במלונות נידחים, לפעמים אפילו בלי נערות ליווי. לכן לא פלא שעשרת השחקנים הבולטים בליגה הישראלית, המביאים כל כך הרבה כבוד למדינה, משתכרים ביחד 31 מיליון ש"ח. המוביל הוא ברק יצחקי ממכבי תל אביב, ששכרו הגיע ל – 5.23 מ' ש"ח. אל תשכחו שהוא גם תקע 23 שערים, 227,391 ש"ח לכל גול. שמעתי פעם את אחד השחקנים הבולטים (לא אציין שם כי איני בטוח מי זה היה) אומר: "כל אחד יכול להיות פרופסור. צריך רק ללמוד מספיק זמן. להיות שחקן כדורגל צריך כישרון. רק מעוטי סגולה יכולים"
הוראות למאמן ולשחקנים
וחזרה למונדיאל. חודש ימים יימשך המפעל המרגש. 3,610,368,000 גברים (לא כולל אותי) ידירו שינה מעיניהם ויצפו בשעה 04:00 לפנות בוקר במשחק המדהים בין יפן לחוף השנהב, או בשעה 22:00 במשחק בין צרפת להונדורס. הם יחסלו טונות של פיצוחים, הרים של פופקורן ואלפי גלונים של בירה. הם יכעסו, יתאכזבו, יקפצו משמחה,יקללו, ירעיפו שבחים, יתנו עצות לשחקנים ויחמיאו לאמא של השופט. במקביל, 3,559,632,000 נשים יהנו מזמן איכות. ספר טוב, קפה עם חברות, סרט נשים בקולנוע. הכל חוץ מטלויזיה, כי המכשיר תפוס.
ואני? אני אנהג כפי שנהגתי בשנים בהן הייתי שליח בפיטבורג. בבית הכנסת "שערי תורה" סיפרתי שאני הולך לבית כנסת "בית ישראל", שם סיפרתי שאני הולך לבית הכנסת "דור חדש". בינתיים נסעתי עם המשפחה לקניון, או ל"בית על המפל" שתכנן פרנק לויד רייט. אני קם בבוקר, קורא את התקציר של הלילה הסוער האחרון וכך יכול לנהל "שיח מבינים" עם הגברים. שלא תיפגע תדמית המאצ'ו שלי. את מי אני אוהד? אחליט ברגע האחרון, כשיונף הגביע.
את מי נאהוד הפעם?
הכל סיפורים 
אמתי – ברגע שאתה כותב על זה אתה חלק מזה. פשוט לא להתייחס. הזדמנות להזמין מקום למסעדות יוקרה בחצי גמר וגמר. המון יתרונות. ואצלנו בבית – אף אחד לא בעניין אז תעדכן בבקשה את המספרים. שבת שלום. איל
אז זה אתה ואני…
נעדכן . אולי תארחו מונדיאל ברשות?
קיסריה, בית שאן, ציפורי והגמר בתל חצור!
תעירו אותי כשסטלמך ייכנס למגרש
הוא יגיע יחד עם חודורוב…